שבוע 26 – " בזה אנשים מתעסקים ?! "

בשבועות האחרונים הרגשתי כמי שמנסה להציל את שרידיה האחרונים של ספינה טרופה שעומדת לטבוע למעמקי הים בכל רגע. כאילו צד אחד של הספינה מתחיל לשקוע וברגע שייצבתי אותו, מתחיל לשקוע גם הצד השני. לאט לאט בורחים כל הנפשות החיות על הספינה ונשארים רק האמיצים ביותר, אלה שלא מוכנים לנטוש את הסיפון. הספינה נדה הלוך ושוב בחוזקה, הבחילות איומות. אך מדי פעם ישנה אתנחתא קלה שבה הים מחליט לרחם עלינו ומוציא את קרני השמש החמות – אך הזמן הזה קצר מאוד, מאוד.

ובינתיים ביקום מקביל, על האדמה היבשה, הנוחה, היציבה, מתקיימת לה מציאות אחרת לגמרי...

"זו סטירת לחי לסביבה", "הצבע הנוכחי מתאים לבית חולים לחולי נפש אבל לא לסביבת מגורים" – כך אמר בכתבה שהתפרסמה במגזין סופ"ש של ידיעות תל אביב תושב רמת  - אביב ג' אוריאל לין, לשעבר חבר כנסת וכיום נשיא איגוד לשכות המסחר – בהקשר למאבק העיקש שהוא מנהל כבר זמן רב כנגד צבעו החום של בניין קופת חולים כללית שלטענתו פוגע בנוף של רמת אביב ג' ומזכיר בית סוהר או בית חולים לחולי נפש. תתקשו להאמין כמה משאבים מושקעים במאבק הזה על צבע של בניין בשכונה בת"א...

יש לי רק דבר אחד להגיד על זה – גזענים! גזענים שכמותכם! מה הבעיה עם זה חום?! למה כי הוא כהה?! למה כי הוא לא לבן? בושה וחרפה לאן הגענו במדינת ישראל! לא לרצות בניין רק בגלל צבעו?!

?...באיזה צבע הבניין הזה

בזה אנשים מתעסקים?! באמת?! אז כשתושבי מדינת דרום ת"א נלחמים על עצם קיומם, על עצם ביטחונם והישרדותם – זו כנראה לא מלחמה ראויה! לא לתקציבים, לא לסיקור תקשורתי ובטח ובטח שלא לאכפתיות מאיזשהו גורם אכיפה רשמי במדינה הזאת. בזמן שבתוכניות בידור קוראים לתחנה המרכזית "סודאן טאון" תמשיך מדינת ישראל להתעלם מהזעקה הכואבת של תושבי הדרום שנרמסים ונכבשים על כל היבט אפשרי – ביטחון, זהות, גאווה - ותושבי רמת אביב ג' ימשיכו לקיים מאבק עיקש ולא מתפשר על אופייה של שכונתם שכמובן לא ייתן למסתנן או זונה או נרקומן אחד  אפילו להיכנס לפתח שכונתם הנוצצת – הרי הם ועיריית ת"א הם אחוקים – אחרת מי יממן את שיפוץ הבימה בעוד כמה שנים...? אבל רגע, אם אני לא טועה גם תושבי שכונות מדינת דרום ת"א משלמים ארנונה לא? משלמים מיסים לא? לא מגיעה לנו את אותה רמת חיים? חחחחחחח על מי אני עובדת, איזה רמת חיים...עזוב מר ראש עיריית ת"א – לא מבקשת את אותה רמת חיים, רק רוצה אוויר נקי לנשום, אפשר? רק רוצה להיות מסוגלת לרדת למכולת בלי לפחד אם אחזור בבטחה אפשר? עזוב, רוצה לצאת מכניסת ביתי ולא להיות מאוימת ע"י נרקומנית שמלווה במסתנן אריתראי להגנה - במזרק שהיא החזיקה בידה רק בגלל שביקשתי ממנה לא להזריק במדרגות הקומה שלי. אפשר???

...ברמת אביב כבר היו מזמינים משטרה

אני חייבת לציין שכשאותה נרקומנית עמדה מולי עם המזרק חשוף בבוקר של יום שישי האחרון כשירדתי ממדרגות הבניין, לא ראיתי שום מצוקה בעיניה. חיפשתי לראות את אותה סטלה שגורמת לה לאבד את שפיותה, את אותו עצב שגורם לה לעשות דברים מתוך  כאב, אך להפתעתי כל זה לא היה שם. כשהיא אמרה לי:  "אני פה עם בעלי, מה את רוצה ישרמוטה..." – הסטתי את הראש וראיתי את המסתנן האריתראי שעומד עם לבנה בידו (אותה לקח מהדלת השבורה שעומדת בפתח הבניין ומשמשת כמעצור) עומד מחייך, יודע שהכוח - לא רק הפיזי, אצלו ביד. הרי מה כבר אני יכולה לעשות? לקרוא למשטרה...חחח הצחקתם אותי...בסופו של דבר הייתי צריכה לעשות אחורה פנה ולהזעיק תגבורת מהסוג שבאמת יגיע בזמן הקרוב לעזור לי ואלה פעילי שכונה...את זה הפעם לא פרסמתי בפייסבוק כמו מקרים קודמים רק בשביל לא לסכן עוד פעילים אמיצים שאני יודעת שיסכנו את חייהם למעננו.

בהמשך אותו שישי מרנין הלכתי לשוק לוינסקי לשם בימי שישי מגיעים אלו שרוצים לחוות "שוק דרום תל אביבי" מה שנותן להם הרגשה שהם עמח"א, חלק מ"השכונה"... בדרך ראיתי מסתנן סודני הולך עם טי שירט ירוק שעליו כתוב: "אני עם זהבה גלאון"...המסתנן שבקושי יכול היה לעמוד על רגליו מרוב שהיה שיכור היה מבחיל למדי, ולאו דווקא כי  היה שתוי ודי מפחיד ומאיים יש לציין, אלא בגלל אותו צבע ירוק עז ומבחיל שמשתמשת בה מפלגת מר"צ – שהאיר את פניו השיכורות של אותו מסתנן...הניגוד היה ברור – ואיתו גם הצביעות הדוחה...ובכל אותו זמן מהדהדת בראשי הצעקה שצעק מסתנן אריתראי בסניף דואר פין ביום חמישי האחרון – "מהר מהר, אין לי זמן אתם לא מבינים? מחכים לי, יאללה..." זה  אחרי שעשה עבודת ניירת של שעה ורבע עם פקידת הדואר ואחריו מחכים שובל של תושבי השכונה...

חבורת הגשש החיוור כנראה הקדימה את זמנה כששרה – "עובדים עלינו בפנים ואנחנו לא לומדים...לא לומדים...לא לומדים..."

אז בזמן שהסחבת של בתי המשפט נמשכת - מתעללת ולועגת למדינת ישראל ולתושבי מדינת - דרום ת"א בפרט בכך שאומרת שכל בתי העסק הלא חוקיים נמצאים "בתהליכי סגירה"  - תמשיך מדינת ישראל עם הסחבת האין סופית שלה עם ההתעללות והלעג לנו – לתושבי מדינת שרום ת"א המוזנחת, המטונפת, הבזויה – עד שהיא תיסגר מעצמה ללא תהליכים נוספים...

בדרך לעוד שבוע של הישרדות,

מאי.