שבוע 21 – "אני קיצונית? עדיף מלהיות קיצי קיצי..."

השבוע עברתי בטיילת ת"א וכנראה שאני לא מעודכנת, כי הייתי בהלם כשראיתי את המבצע הענק שעושה עיריית ת"א בחופים. מיזם ענק של עיריית ת"א לבינוי ושיפוץ הטיילת – וכל הבולדוזרים, המשאיות, הגדרות והחולות שכרגע חוסמים את טיילת-ת"א, הם רק שלב א'.

"כל הכבוד" לעיריית ת"א חשבתי לעצמי – שמשפצת את החופים. לא שהתשתיות בחופים האלו קרסו – לא. לא שהרחובות מלאים טינופת, אשפה, חולדות – לא. לא שפרץ שם מצב חירום של אפשרות להדבקה בשחפת ואיידס – לא. לא שרמת הפשיעה שם עלתה פלאים – והפחד שורר באוויר – לא! לא! לא! לעיריית ת"א כנראה יש המון כסף מיותר לשפץ את החופים, לתת פיצויים לכל העסקים הסגורים שם עכשיו שמפסידים ימי עסקים, לשלם לכל החברות שמשתתפות בפרויקט, ואפילו לשלם לכמה מסתננים שיעמדו בלילות וישמרו על חומרי הבנייה. (סליחה לא עיריית ת"א כמובן, רק חברות כוח-האדם המועסקות ע"י עיריית ת"א.) איזו פרסומת יפה למר ראש עיריית ת"א היקר! עוד מעט יחולו הבחירות המוניציפאליות ומה יזכרו רוב תושבי העיר? את השיפוץ היוקרתי שעשתה עיריית ת"א לחוף היקר שלהם – איזה יופי של ים! בזמן שדרום ת"א – חצי מהעיר של ת"א - טובעת!!! אז בזמן הקידוח המזויף הזה בחופי ת"א – שמתקיים על חשבון משלמי המיסים בעיר זאת ועל חשבון דוחות החנייה שאתם מקבלים – מוצאת לנכון עיריית ת"א לממן את המסתננים לא חוקיים, את האוכל שלהם, שירותי הבריאות שלהם, וגם  את העסקים הלא חוקיים שלהם - שעל שירותי המס כמובן, הם מעולם לא שמעו! אז את הקידוח המזויף הזה, אתם יכולים להמשיך לקדוח אבל תעשו טובה ואל תקדחו לנו בראש – גם ככה הרחובות שלנו שבורים. אני באמת מצטערת, איך יכולתי שלא לשים לב?! עכשיו אני מבינה למה אתם משפצים את רחובות צפון-ת"א כל הזמן! איך לא הבנתי את זה קודם?! הרי בשביל להצליח לשרוד את החיים בדרום ת"א אנחנו צריכים פעם בכמה זמן לנסוע אל אותו מעוז הצפון היוקרתי שלכם כדי לנשום קצת אוויר צח, להחזיר את השפיות ואז לחזור בחזרה לחיי ההישרדות...אז תודה לך ראש עיריתי, ותודה לך עייריה יקירה שלי – את דואגת לנו - ואנחנו ממשיכים להיות כפויי טובה – באמת...

?משגיח על חומרי הבנייה - בחסות מי בדיוק

השבוע יצא לי לדבר עם חבר שעבר לא מזמן לבירתנו ירושלים. הוא עבר לפני כמה חודשים לבניין די חדש, עם שכנים נחמדים, וועד בית. הכול טוב ויפה. השבוע כך הוא מספר לי הוא התעורר בשעת לילה מאוחרת להרגשה שהוא נחנק – ממש לא יכול לנשום. הוא לא הבין מה קורה סביבו, חשב אולי פרצה שריפה. כשעשה סיבוב בבית והבין שהכול בסדר הוא הבין שכנראה זה מגיע מבחוץ ובטח יש שריפה, כי כל החלונות בבית היו סגורים והריח מאוד חזק. כשפתח את הדלת הוא ראה במסדרון זוג אריתראים עם שתי נשותיהם יושבים עם סיר ענק על גחלים ובתוכו עוד גחלים עם אש – כל הבניין היה עשן וריח מסריח חזק ביותר. כשניגש אליהם ואמר להם: "מה אתם עושים? אסור לכם לעשות את זה פה" – הם טרקו את הדלת בפניו צחקו והתעלמו – כשעלו כל השכנים אליו כדי לברר מה פשר הריח הם פנו אליו כשהם אומרים: "מה לעשות? אנחנו מפחדים לפנות אליהם והמשטרה לא רוצה לבוא." מסתבר שאל הדירה שחולקה לשתי דירות – אחת מהן בלי חלון אפילו הוכנסו עשרות מסתננים מאריתריאה – והם כרגיל מצפצפים על החוק. כמו גם בעל הדירה. הבנתי ממנו עד כמה השוק גדול. הוא מכיר את הסיפורים שלי, אבל אף פעם לא חווה אותם על אמת. הוא לא יודע איך להתמודד עם אנשים  - שלא המדינה ולא רשויות החוק רוצות להתמודד איתם. האם לקחת את החוק לידיים? או האם לשבת בשקט ולחכות שמישהו ישים לב לסבלנו?!

אותו חבר עובד כמנהל מסעדה במלון מוכר בעיר ובין היתר מעסיק הרבה טבחים, מלצרים, אח"משים ועוד...הוא מספר לי שנמצאים אצלו עשרות קו"ח של בחורים ובחורות צעירים מוכשרים– אך כשהוא מקבל שיחה ממעסיק שמחפש עובד הם לא מעוניינים בבחור או בחורה ישראלים – לא, הם שואלים אותו במילים האלה – "יש לך כושי?" כך שאם פעם היה נהוג לחשוב שאותם מסתננים מאריתריאה וסודן הם רק עובדי ניקיון או שוטפי כלים עכשיו מדובר גם על טבחים, מלצרים ועובדים לכל דבר. וכאן חשוב להבין מגיעה ההבנה הכואבת מכולם – התפוח רקוב מבפנים!

אני מקבלת עשרות הודעות תמיכה מידי יום מאנשים בארץ ובחו"ל שתומכים בי על המאבק שלי למען דרום ת"א טובה יותר – בטוחה יותר, עשרות הודעות של אנשים שמזדהים ואומרים לי שהם חשים את הכאב שלי ושל עשרות תושבי העיר. אך בו בזמן אני שומעת על עשרות אנשים שלא רק שלא אכפת להם – אלא שהאינטרס האישי שלהם הוא מעל הכול! ואם נצליח להרוויח כמה שקלים יותר, אז נצפצף על החוק ונצפצף על סבלם של מאות אלפים מתושבי הארץ. נצפצף על ביטחונה וקיומה העכשווי והעתידי על מדינת ישראל, על הצביון היהודי שלה, על הלאום שלה – ונעסיק מסתננים, נשכן אותם ונבסס את מעמדם הבלתי חוקי על חשבון המדינה שלנו – למה ?! כי נכניס עוד כמה שקלים לכיס – וזה יקנה לנו עוד אוטו בסוף השנה! אז מה אכפת לנו מאחרים! העיקר הרווח שלנו... וזה אני חושבת הדבר הכי עצוב בסיפור הזה. כי אם לא נהיה כל אחד לרעו, מי בעולם יהיה לטובתנו? אנחנו עם מוקף אויבים – שכל מאודם ורצונם הוא להשמיד את עם ישראל ולא להשאיר לו זכר – אך אם לא נהיה מאוחדים נעשה את זה לעצמנו לפני שהם יספיקו לעשות את זה לנו.

טיילת ת"א

הבחירות הן ממש מעבר לפינה, ואני לא חושבת שאי פעם הסתרתי את דעתי ואת עמדתי ורובכם בוודאי יודעים את שיוכי הפוליטי. אך את המציאות שלי אף אחד עדיין לא שינה – אבל היו מי שנלחמו ומנסים בכל כוחם ונפשם לשנות - למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל ואזרחיה. את זה אני מקווה שתזכרו. "פעילי זכויות אדם" קוראים לי קיצונית – כל אלה שרק באים לעשות קיצי קיצי בשכונה שלי ואז חוזרים למגדלי השן שלהם. אז כן חברים. אני מאחלת ליום שבו תהיה לי את הפריבילגיה להיות מתונה ולא "קיצונית" כי כשנלחמים על החיים, על הביטחון, על הקיום – אין דרך אחרת.

צאו להצביע! תשפיעו על עתידה של מדינת ישראל – ואל תשכחו שיש אנשים שצריכים את הקול שלכם. לא אלה שמחממים את הכיסאות אי שם בממשלה, אלה אין להם חימום בבתים – וצריכים את אלה שילחמו למענם בשטח ולא בלשכה היוקרתית שלהם בכנסת.

בדרך לעוד שבוע של הישרדות

מאי.