לנוכח העובדה שמדינת ישראל, משטרת ישראל, התקשורת שמחפה
ומסתירה וכמובן איך לא עיריית ת"א – לא יכולות כבר להסתיר את כמויות הפשעים
המזעזעים שמתרחשים במדינת דרום ת"א – החליטה עיריית ת"א לקחת יוזמה חשובה.
לאכוף את העסקים הבלתי חוקיים של מאות אלפי המסתננים? - ממש לא. במקום זה היא
החליטה להראות את "כוחה" בכך שרישתה את אזור דרום תל אביב הנרחב ב - 250
מצלמות. כשבעצם רק איזור נווה שאנן צריך 1000 מצלמות בכל מטר מרובע ומטונף שלו;
ובוא נגיד שאותן מצלמות יתפסו פשעים חמורים – כמו אלה שמתרחשים מדי שעה במדינת
דרום ת"א - האם יעשו איתם משהו כמו שעשו עם מאות מקרים של תקיפה ע"י
מסתננים שלא פוענחו עד היום. או אולי יתנו לפושע שייתפס - 7 שנים בכלא על רצח –
כמו שקיבל המסתנן שרצח את אסתר גלילי ז"ל, על לא עוול בכפה.
קצת אחרי שקראתי את הידיעה ה"מרעישה" על
התקנת המצלמות – קראתי עוד הודעה מיני עשרות ביום שאני מקבלת שבאמת הרעישה את ליבי
– ולא יכולתי שלא לשתף אתכם – כי לתקשורת המסננת שלנו זה בטח לא יגיע ואת
מפכ"ל המשטרה זה בטח לא יעניין – בטח שלא את ראש עיריית ת"א או ראש
הממשלה...
הנה תמצית ההודעה:
היי מאי,
עברתי קצת על הפוסטים שלך ואני מסכים עם כל מילה שלך לא
ב-100% אלא ב-10,000%, אני לצערי עד לתופעה המכוערת של חדירת המסתננים לביתנו
הלאומי, מדינת ישראל, אותה שאפנו לכונן במשך יותר מאלפיים שנות גלות ולחיות כעם
חופשי בארצנו, ארץ ישראל.
אני עובד בת"א, ממש כ-10 ד' הליכה מהתחנה המרכזית,
ובכל יום עובר שם ונגעל מהמצב שאליו האזור הזה הגיע, פשע, עוני, זוהמה והזנחה,
ואלפי מסתננים שחיים בינינו ומרגישים כאילו שהם בעלי המקום..אך לצערי הבעיה היא
איננה דרום-תל-אביבית נטו אלא נוגעת בכל המקומות שאליהם המסתננים הגיעו, בין אם זה
הרובעים הוותיקים באשדוד עיר הולדתי, אילת בה יש לי משפחה, ערד, דימונה, אור-יהודה
או כל אזור חולון וגוש דן...
אני עצמי מצאתי את עצמי באירוע שטלטל את חיי ביום בהיר
אחד (ב-18/04/13) כשהייתי בדרכי לעבודה, אני לוקח 2 אוטובוסים כדי להגיע למשרד
(אחד מהדרום למרכזית בת"א והשני ממנה לגשר מעריב), כאשר חיכיתי לי לתומי
לאוטובוס השני (קו 68 של חברת "קווים") באותו הבוקר תוך 2 דקות ברציף
שמעתי זעקות של אישה הקוראת "הצילו" ורצה מפני משהו, אף אחד לא שש לעזור
לה בכל הקומה השביעית, אז עצרתי אותה ושאלתי מה קרה לה, מדובר באישה
יהודיה-ישראלית (כחה"נ בת ליוצאי תפוצות המזרח) בעלת מבנה גוף עגלגל, גוון
עור שחום מעט ובגובה 1.70-1.65 מ' בערך לבושה בז'קט אדום-בז', היא הסבירה לי
שסודאני מנסה לאנוס אותה, והיא מנסה לברוח ממנו, לפתע הסתכלתי לעבר הכיוון ממנו
היא הגיע ואלינו התקדם בהליכה מאיימת ומבט של רצח בעיניים סודאני קירח בערך בגובה
1.75 מ' לבוש כמו גנגסטר מוזנח (ג'ינס קרוע, חולצה מפוספסת בצבעי כחול-תכלת),
האוטובוס שלי הגיע לרציף אז בהחלטה מהירה אמרתי לה שתצטרף אליי לאוטובוס כדיי
שתוכל להימלט ממנו ושאם יהיה צורך אגן עליה פיזית, עלינו מהר וחמקנו מהסודאני
שהתמהמה בדרכו אלינו למספר רגעים, היינו על האוטובוס, אני היא ועוד כ-5,6 אנשים
נוספים (כולל חייל צנחנים חמוש שישב באמצע האוטובוס ומרוב עייפות אפילו לא שם לב
למאורע), עמדנו עם גבנו לעבר הרציף בכדיי שהסודאני לא יזהה אותה ועמדנו לשלם לנהג,
לפתע כאשר הנהג פנה אלינו לשלם הסתובבתי אחורה לוודא שהסכנה חלפה אך התבדיתי
הסודאני קלט אותה ועלה באמוק לאוטובוס כאילו שהוא הבוס, הוא עבר מתחת לברזלים שיש
מול הרציף, פתח את הדלת בצורה מאיימת ועלה פנימה, הוא נצמד לאישה והתחיל לאיים
עליה בעברית עילגת (אני שמעולם לא נתקלתי במצב שכזה והייתי גם ככה בלחץ - אני סובל
מסכרת ורמת הסוכר שלי "השתגעה" - לא ידעתי מה לעשות) שתרד מיד מהאוטובוס
ותשכב איתו, נעמדתי ביניהם חוצץ והוא המשיך ללחוץ עליה ולאיים עם מבט של מוות טהור
בעיניים (מעולם לא ראיתי מבט של רצח שכזה, והוא נחרט בזיכרוני), הוא המשיך לנהום
עליה שתעשה כדבריו ושתרד איתו לאוטובוס לאור-יהודה, האישה נכנעה לדבריו וירדה עם
המסתנן מהאוטובוס כשהיא משפילה את מבטה לרצפה, מפוחדת ומאוימת. כל הסצנה הזאת קרתה
לעיני הנהג שלא שש לעזור לה, אני שהחוורתי שם כמו רוח רפאים וקפאתי במקומי לנוכח
כל האירוע שארך משהו כמו 2-3 ד' מהזעקה שלה ועד שנתפסה, שאלתי את הנהג (גבר בעל
שיער לבן בשנות ה-50 לחייו) מדוע אינו עוזר לה ומתערב, שהסודאני יאנוס אותה ושהוא
יכול למנוע את האונס הזה, הוא בתגובה מזלזלת אמר לי "שמצדי שהסודאני יאנוס
אותה רק לא על האוטובוס שלי". אידיוט.
פניתי למוקד פניות הציבור של "קווים" בנוגע
לאירוע ולהתלונן על הנהג וקיבלתי תשובה פוליטית של "הנהג לא יכול היה להוריד
את הסודאני מהאוטובוס או למנוע את כניסתו אליו כי זאת תהיה גזענות", למרות
שהסברתי לו שמניעת פשע/אונס היא לא גזענות אלא אנושיות גרידא ושזה לא משנה אם האנס
הוא אפריקאי, אסיאתי או אירופאי זאת חובה בסיסית ואנושית.
משטרת ישראל פתחו תיק בשל פנייתי אך לא שמעתי מהם יותר
בנושא זה. אם תוכלי לעזור לי לדעת מה עלה בגורלה של אותה אישה מסכנה ו/או להפיץ את
המציאות האיומה הזאת בתקשורת אודה לך מאוד. (פרטי השולח שמורים עימי).
 |
| מאחורה - מסתננים במסווה של "פליטים" לבושים בבגדיהם המהודרים בדרך לחתונה מחכים במונית, מקדימה מסתנן במסווה של "פליט" שביצע קנייה לעסק המצליח שלו |
אני, מאי גולן, שכבר שמעה הכול, ראתה המון, וחוותה גם
דברים על בשרה שלא הייתה רוצה לחוות; מרגישה בכל יום, בכל הודעת פייסבוק, בכל
מייל, סמס וטלפון – שאני מקבלת כדי לשמוע על עוד מקרה מחריד – חלחלה עמוקה וקשה כל
פעם מחדש – כי בעיני רוחי אני ממש רואה את המקרה ומרגישה את הכאב. אני מרגישה
כאילו אני מוקד 100 של דרום ת"א לפשעיהם הנוראים והמחרידים ביותר של
המסתננים. אני מרגישה חוסר אונים קשה ביותר כשאני מקבלת טלפונים מקשישים וצעירים
כאחד, שמבקשים את עזרתי בעוד מקרה פשע חמור של המסתננים – כשבעצם חוץ מלפנות
למשטרה שכוחותיה אפסו, או לפנות לתקשורת אין לי מה לעשות – למרות שכל נים בגופי
זועק ללכת ולעשות משהו בו במקום! לא להיכנע! לא לקבל את הגזירה הנוראית הזאת שהביאו
איתם גנבי הגבול! אך אני נאלצת לשבת ולאכול את עצמי מבפנים כשאני מנסה למצוא את
הדרכים החוקיות – שבעצם אני מעליבה את המושג: "חוק" בהקשר להפקרות של
מדינת דרום ת"א.
השבוע ישבתי לשיחה עם תושב שכונה ממוצא אתיופי שסיפר לי
על מה שהוא עובר עם המסתננים בבניין שלו בשכונת התקווה. הוא סיפר לי זיכרונות קשים
מאוד – שחשב שיתגבר עליהם כשהגיע למולדתו אהובתו – ארץ ישראל; ועכשיו כל פעם שהוא
רואה מסתנן אריתראי או סודני (דבר שמן הסתם קורה בכל דקה ממוצעת כשאתה ברחוב – או
בבניין המגורים שלך), הוא נזכר וחווה את הטראומה מחדש. למעשה הסודנים טבחו ביהודי
אתיופיה, הוא מספר לי. הם התעללו בנו כשנכנסו לעירנו, אנסו, רצחו ובזזו. הוא עצמו
כשעלה עם אימו לארץ ישראל הותקף בדרך ע"י
אזרחים אריתראים שניסו לאנוס את אימו ולחטוף אותו – אך בתושייה רבה אימו
הצליחה להניס אותם ולהימלט. אני לא שוכח את רגעי הפחד – את האימה. אני לא אשכח
לעולם הוא אומר.
גם מאזרחי סודן אנחנו מפחדים, הוא ממשיך. בדרכי הבריחה
ובמחנות בסודאן סבלו יהודי אתיופיה ממעשי שוד, רצח, אונס, רעב ומחלות, וכ-4000
מבני העדה נרצחו בניסיונם לעלות לארץ- ישראל. רבים אף לא יכלו לקבור את יקיריהם בקבורה
יהודית מפחד השודדים האריתראים במדבר ומאימת השומרים הסודנים.
 |
| בדרך לעוד "בייבי ויזה" מוצלח -הדרך לקבע את הבסיס החזק - פה - מתקצרת מרגע לרגע |
מיד לאחר יום הבלוף – שנקרא גם יום הפליט – נורה מסתנן
מאריתריאה ככל הנראה ע"י מסתנן אחר. עליית המדרגה הזאת אותי לא הפתיעה, אך
חשבתי שתזעזע את ממשלת ישראל הרופסת. נכון שעד עכשיו שכל מסתנן היה מהלך עם אולר
בצד אחד וסכין בצד השני וזה לא הזיז לכם (למרות שלא צריך יותר מזה כדי ליטול חיי
אדם), אבל עכשיו כשבידי המסתננים נמצא גם נשק חם – דבר שצפיתי מזמן שיקרה, זה לא
מדאיג אתכם?! לא מזיז לכם אי שם במגדלי השן עם החלונות המחוסנים ומוגני הכדורים
שלכם...לא אהה... טוב, כנראה שהגיע זמן מלחמה...עד עכשיו זאת הייתה הישרדות, אבל
כנראה שעכשיו זה זמן מלחמה אמיתי.
תמיד חשבתי שעם ישראל בזמן חירום אמיתי יהיו ערבים זה
לזו, אך אולי טעיתי...היום אני מבינה שכשאני מספרת על השריטה העמוקה שיש לי –
שמכאיבה ושורפת לי ולא מאפשרת לי לחיות חיים שפויים ונורמאליים, אחרים אומרים: מה?
זה כולה שריטה - למרות שלי זה מכאיב בכל
הגוף – האדם שמולי לא מבין מה אני עושה עניין בכלל – כי השריטה לא עליו.
 |
| ...יום הבלוף |
בדרך לעוד שבוע של הישרדות,
מאי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה