שבוע 20 – "שביל עכו – השביל שלא מוביל לשום מקום..."

מדרגות הבניין שלי מטונפות. מסריחות. חשוכות. אני לא אלאה אתכם בסוג הטינופת שרובצת שם, לא רוצה לקלקל לכם את תחילת השבוע אבל אני רק אגיד שלפעמים קשה מאוד לעבור בהן מבלי להחזיק את הנשימה. ויכוחים אין סופיים כבר היו לי עם שכניי האריתראים, הסודנים, הניגרים - כדי לנקות את הקומה כל אחד בתורו – כל אחד פעם בחודש – לא שבוע – כולל אותי כמובן – ומשום מה תמיד אבל תמיד נתקלתי בסירוב גורף! אפילו כשבעל הדירה והמתווך התערבו והתנו את זה כתנאי  - הם לא הסכימו. צריך להבין. מדובר בקומה של אולי 20 מדרגות, בקומה יש 4 דירות,  3 מהן מאכלסות כל אחת קרוב ל10 מסתננים בכל חצי מהדירה. בממוצע לכל דירה כזאת עולים ביום עשרות מחבריהם שיורקים בכל נשימה שנייה שלהם, מקנחים את האף על הקירות – ולעיתים תכופות גם מבצעים את צרכיהם במדרגות – למה? ככה! אין הסבר ברור. השירותים הם עוד כמה מדרגות אבל אם אפשר לעשות נזק אז למה לא... הוויכוחים שלי איתם הסתיימו לעיתים גם במשטרה, כאשר לא פעם ולא פעמיים דחפו אותי ואיימו עלי שאם עוד פעם אחת אדפוק להם בדלת יכו אותי. לא עזר כלום. לא הצלחתי להבין למה. מה כבר ביקשתי? שננקה בתורות פעם בחודש את קומת המדרגות בה אנחנו - כולנו חיים?! הבטחתי לעצמי שאני לעולם לא אנקה את הלכלוך הרב שהם עושים בקומת המדרגות, לא משנה כמה מלוכלך יהיה – נראה כמה זמן הם יוכלו לדלג מעל הטינופת. אבל להפתעתי או בעצם לא כל כך להפתעתי זה לא הזיז להם במשך חודשים רבים. בבוקר יום שישי האחרון, נשברתי. יצאתי לנקות את המדרגות. לא יכולתי לראות את הטינופת יותר – והבנתי שגם אם הביוב הארצי יעבור בדירותיהם זה לא יעניין אותם! במהלך הניקיון יצא פתאום אחד הדיירים האריתראים שמהדירה שלו לפני כמה זמן איים עלי אחד הדיירים ש "יעשה לי בלאגן" אם אדפוק עוד פעם. במילים העבריות האלו. הוא הסתכל עלי שניות ארוכות הסתכל והסתכל ופתאום נכנס לדירתו הביא מגב והתחיל לעזור לי לנקות. דמעות החלו לרדת לי. ולא בגלל שהוא עזר לי, אלא בגלל שבאותו רגע הייתה לי את ההבנה איך רואים אנשים, שלא חיים את המציאות שלי, את המצב הכללי.

הרי איפה הם בעצם נתקלים באותם מהגרי עבודה? בעבודות שלהם...במסעדות בזמן שהם

מגישים להם, או בשירותים שאותם הם מנקים – הם לא חיים איתם בשכנות ולכן לעולם הם לא יבינו את המצב האמיתי. מצאתי את עצמי אומרת לו –

 -Thank you, thank you, thank you

כאילו הוא כרגע הוריד לי האת הירח...ואז הבנתי עד כמה אני כמהה לראות אופי אחר מאותם מסתננים – שהרי כל, אבל כל מה שנתקלתי בו עד היום היא אלימות מילולית ופיזית על כל היבטיה. התעללות יום יומית של – "תרבות הביבים אותם הם אוהבים לקרוא תרבות!

הרי מן הסתם, אני מבינה שהם הגיעו לכאן כי הם רוצים לעבוד ולחיות במקום טוב יותר מהמדינה שלהם, בוודאי שאני מבינה – אבל להגיע שלא כחוק ולהשליט פחד ואימה על מאות אלפי אזרחים זו בטח שלא הדרך! רע לשני הצדדים. רע להם שהם מחכים אל הלא נודע, ומקווים להישאר במדינה לא שלהם, ורע לנו שנכבשנו ללא זכות בחירה במדינה שלנו! בבית שלנו. לא כל המסתננים הם פליטים, אבל כל המסתננים הם מהגרי עבודה – זה בטוח!

לפחות פעמיים בשבוע יוצא לי לתפוס את שכניי האמינים, לוקחים לאימא שלי את המכתבים מתיבת הדואר שלה ומשליכים אותם...סתם ככה...אני את הכתובת למשלוח דואר כבר מזמן שיניתי, אך אימא שלי מתעקשת להשאיר את הכתובת הידועה שלה פה. הרבה זמן לא הבנתי למה. אבל כשראיתי את הכתבה ששודרה בתוכנית היומן של ערוץ 11 די הבנתי... אי אפשר היה להתעלם ממנה. כתבתו של איתי ורד על העסקים השורדים, שנשארו בתחנה המרכזית הישנה; "שמורות טבע תת קרקעיות" הם קראו לעסקים האלו – שמורות טבע שאף ארגון ירקרק לא נלחם למענם. אבל הם מצליחים לשרוד. איך? ולמה? ניסה הכתב להבין.  כמו השאלות שאני נשאלת כל הזמן ע"י כל בן אדם שני שמדבר איתי בשנים האחרונות.

"פעם הייתה פה סביבה נורמאלית, היום כל מטר פנוי הוא בית קפה של אריתראים" אמר אחד מבעלי העסק שהתראיין. "העסק שלי הוא הבית שלי, אני אוהב את המקום הזה – אפילו שקשה להבין. אנחנו אוהבים את העבודה."

האם זה מושג שקשה לכלל להבין? שאנחנו אוהבים את הבית – למרות שהוא מוקף בתוהו ובוהו.

אחד מבעלי העסקים סיפר שבחמש אחה"צ הוא נועל ובורח – מהמקום הכי נמוך בת"א. הוא אמר את זה בעצב...עצב שהרגשתי כי הוא כל כך מוכר לי...האם צריך להגיע למצב שבעל עסק בלב ת"א אומר שהזמן כל כך עצר מלכת בתחנה המרכזית עד שזה מקביל לאדם שהורידו לא יד וזה כואב לו בהתחלה אבל בסופו של דבר הוא מתרגל...אז אני מודיעה לכם שיש דברים שאסור בתכלית האיסור להתרגל אליהם! לא יכול להיות שהמדינה שלנו תנסה להפוך את האזרחים שלה לאנשים בעלי מוגבלות בכפייה!

אחד בעלי העסקים שם סיפר על איך באחד הימים נכנס בן אדם שביקש ממנו להחביאו – ולאחר כמה שניות הגיעו כמה בחורים שחורים ו"דרשו" את האדם הזה כאילו אנחנו בסודן או אריתריאה! הוא בתגובה אמר להם- באומץ רב- שבמדינה שלו לא יכנסו אליו לחנות אנשים בעלי כוונות זדון אלא רק אנשים בעלי כוונת טובות! ואת המינימום הכול כך חשוב הזה צריך בוודאי  צריך לדרוש מאותם אנשים שמנהלים לנו את המדינה - ועל הדרך גם את החיים שלנו! לפני שאתם מכניסים לפה אנשים תבדקו את הכוונות שלהם – שהרי זוהי חובתכם לשמור על המדינה הזאת ועל האזרחים שלה!

כאן הבלוג שלי היה צריך להסתיים, אלא שבמשך כל זמן הכתיבה שלו ובמשך כל השבת שחלפה, גם הבומים מחרישי האוזניים לא פסקו לרגע, כרגיל...הרעש, הצעקות, הלימוזינות של אותם "פליטים" שמצפצפות לרגל חתונתם של ה"פליטים" שנמלטו על נפשם כדי להתחתן בארץ הקודש...אבל רעש מחריד אחד היה שלא הפסיק להרעיד אותי – הגיע ממועדון בלתי חוקי של מסתננים אריתראים שנמצא ברחוב שביל עכו. מועדון שפועל ללא היתר – ונמצא נגדו צו סגירה והריסה שכמובן לא נאכף ע"י הרשות המקומית הכה יכולה שלנו. כשאני מתקשרת למשטרת ישראל לדווח עליו, על הרעש שלו שמרעיד למרחק של קילומטרים, אני צריכה להסביר למשטרה איפה נמצא הרחוב - שכן הרבה כלל לא מודעים אליו. שביל עכו הוא רחוב ששרוע על סה"כ 800 מטרים. הוא מתחיל מתוך השוק ירקות שנמצא על רחוב שדרות הר ציון שהוא הרחוב הראשי של מדינת התחנה המרכזית וממשיך עד רחוב צ'לנוב, כשההוא מקביל בדרך מצד אחד לרחוב הגדוד העברי ומהצד השני לרחוב השומרון. שביל קטן ומזוויע. אני בטוחה שלא לזה כיוונו אותם אנשים כאשר קראו לו שביל עכו ולא לזה ייחלו, אבל כיום הרחוב הזה הוא אחד הרחובות המזעזעים ביותר שקיימים במדינת ישראל. ביום הוא משמש לכמה מוסכים, אך משעות אחה"צ הוא משמש לעשרות נרקומנים וזונות, שיכורים ועבריינים - לעשות את כל מה שעולה על רוחם. מועדון האריתראים הזה לא סתם מרשה לעצמו להרעיד את השכונה כולה – זה כי הוא יודע שאף אחד לא ידע מאיפה זה מגיע ואף אחד גם לא ירצה להגיע. חבל לה למדינת ישראל שנותנת לכל כך הרבה שטחי הפקר להיווצר כשאין לה שליטה עליהם, כשרק השבוע הוכרז על .HIVמצב חירום הוכרז בדרום תל אביב בגלל התפרצות  

ופצצת הזמן ממשיכה לתקתק...תיק תק, תיק תק...

...פליטים" שלא מצליחים לגמור את היום"

בדרך לעוד שבוע של הישרדות

מאי.

שבוע 19 – "אין פחד, אבל זה קצת מפריע..."

השבוע החליטו כל ערוצי התקשורת להתעניין במצב העגום של דרום ת"א בעקבות האונס המחריד של 3 וחצי השעות - של מסתנן אריתראי בן 19 בקשישה בת 83. לא הרבה יודעים את הפרטים המחרידים של האונס הברוטאלי הזה שלא רק היה אונס – אלא כלל מעשי סדום ואינוס מהסוטים ביותר – בשלב מסוים הקשישה האומללה בתחנוניה הרבים אפילו נישקה את ידו של הפושע הנתעב רק כדי שיפסיק אך תחינותיה שהיו לשווא...

ישב השבוע השר לביטחון פנים – אבי דיכטר במוסף של גאולה אבן בערוץ 11 וענה בשיא האדישות לשאלותיה! הפנים – הקרות והמילים הפשוטות שבהן השתמש זעזעו אותי כמעט כמו מקרה האונס  - כשענה למראיינת בשאלתה ל- למה אותם מסתננים לא נמצאים ברמת אביב  - ב –"כי ככה התקבלה החלטה", וכשאמר בשיא האפאטיות שבסה"כ הכול יש כמה גניבות של פלאפונים ואופניים, אין פחד אבל זה קצת מפריע...

"קצת מפריע? קצת מפריע אדון דיכטר? אני בטוחה שלמשפחתה של הקשישה בת ה-83 שנאנסה 3 וחצי שעות זה לא קצת מפריע! כל מדינת ישראל צריכה להזדעזע עבור אותה קשישה אומללה – כי האישה הזאת יכולה להיות הסבתא של כל אחד ואחד מאזרחי מדינת -ישראל!!!

לפעמים אומרים לי אנשים שאסור לי לתת לרגשותיי לצאת מכלל שליטה, במיוחד שאני מתראיינת – כי בכך אני מראה שאני לא רגועה, לא שקולה. אותם אנשים שוכחים שאני די שונה משאר הפוליטיקאים ובכלל מרוב האנשים שמדברים על המצב; שגם אם הם מסכימים עם דעותיי או לא הם יכולים לדבר ולדבר, אבל בסוף היום הם לא חיים את המציאות.

זה מאוד קל להעביר ביקורת מכל זווית שהיא כשלא חווית אפילו גרם מהסיטואציה – ואחרי שברברת כל היום חזרת לבית שלך - השליו והשקט, הרחק הרחק מכל ההמולה.

כשאני מדברת ומספרת על המציאות הקשה בדרום ת"א, אני לא מדברת מתוך רצון להיראות בצורה מסוימת, אני מדברת מדם ליבי, מהבטן – ונכון, לפעמים אני מרימה את הקול ולפעמים אני לא שולטת במילים אבל אני, אחרי 26 שנות חיים בתחנה המרכזית הישנה בהחלט חושבת שמגיע לי פרס על כך שנשארתי שפויה מספיק בשביל להגיד את דעותיי בריש גלי! כי הרבה מתושבי השכונה או שנמלטו על נפשם או שאיבדו אותה. דרום ת"א – הפח זבל של עיריית "צפון ת"א" - עברה כבר כל כך הרבה גלגולים, אך מעולם לא חשבה שתגיע לגיהינום האולטימטיבי שהיא נמצאת בה היום – הפחד להישרף בכל רגע נתון! אז סלחו לי אם אני לא מחפשת איך להיות פוליטיקלי קורקט כל הזמן בלנסות ולהיות "פרווה" שיתאים לכל מי ששומע אותי – לא! אני כשרה! כשרה באמת שלי, כשרה בזהות שלי, כשרה בצדק שמגיע לי ולכל התושבים שחיים היום בפחד – שלא מגיע להם!!! כשגאולה אבן אומרת מעל בימת ערוץ- 11 שאם לא היה מתרחש האונס המזעזע סביר להניח שנושא המסתננים לא היה עולה על סדר היום בכלל, אז אני מאמינה שצריך לזעוק את הזעקה שלנו ולא להגיד אותה בנימוס, כי עד היום לא הקשיבו לנו וסביר להניח שגם לא יקשיבו עד האונס/ הרצח הבא...

אף פעם לא חיפשתי איך להיות "פוליטקלי קורקט" - רק לזעוק את הזעקה האמיתית של תושבי דרום ת"א

בהפגנה שהייתה השבוע בלב התחנה המרכזית כנגד הפקרתם של התושבים אל מול - גל האלימות העולה והגואה, הגיע שיטור של מאות שוטרים מכל המינים והסוגים. מעניין שאת אותה כמות השיטור לא מצאו לנכון להביא כדי להגן על התושבים מפני גל ההסתננות שהביא איתו כל כך הרבה אלימות מכל מיני סוגים, שתושבי מדינת ישראל זוכים רק עכשיו להכיר. בכלל, התנהלותם של בכירים במשטרה שמרבים להתבטא בתקשורת מפליאה אותי מאוד – בשונה משיחות רבות שיש לי עם שוטרים שמודים בכל צורה עד כמה המצב בשכונות קשה ושהמצב חייב להיפסק, כי הם בעצמם כבר לא משתלטים עליו, מתבטאים בכירים שונים במשטרה בצורה עלובה למדי – ואומרים שלמסתננים צריך לתת לעבוד כי אולי כך תפחת רמת הפשיעה שלהם, או לחילופין -שאין לאן להחזיר אותם כרגע וזאת בעיה...מעניין, כל אותם מאות המסתננים מכל מיני מדינות שונות כמו - אריתריאה, צפון סודן, דרום סודן, קונגו ועוד, שכבר חזרו בטיסות לבתיהם - עונו ונרצחו?! אני בספק...בינתיים אני ממליצה למשטרת ישראל ולבכירה לדאוג לתושבים המסתגרים בפחד בבתיהם ולהחזיר להם את הביטחון והעוצמה ללכת ברחובות – או אולי אפילו לדאוג ליצאנית האבודה שלפני שנה נאנסה על ידי 6 מסתננים סודנים ואריתראים באונס ברוטאלי ואכזרי (שלא דווח בתקשורת כמובן, ולא נאכף ע"י המשטרה), ואף נכנסה להריון ע"י האונס ונמצאת היום מסתובבת ברחובות דרום תל אביב עם תינוק שנולד כתוצאה מהאונס! ארגוני זכויות האדם – וסלב למיניהם – אני קוראת לכם – בואו ותילחמו – בואו ותפגינו למען אותה אישה שחייה נגדעו בצורה הכי אכזרית שיש – לה ולתינוקה המסכן, בואו! אוי רגע, אני מתנצלת, שכחתי, זה לא משמש את האינטרסים שלכם...סליחה.

בכלל לכל אותם סלבריטאים, שחקנים, מנחי טלוויזיה וכל שאר האנשים המנותקים מהמציאות למיניהם – שטוענים לכך שלא קורה שום דבר ב"מדינת דרום תל אביב", אני מזמינה אתכם כאן  של החיים שלכם – מה שאני קוראת לו - TOUR–ועכשיו ל-

“TOUR – HARD CORE”

בואו בהמוניכם לחוויה של פעם בחיים! בואו לצפות בצורת חיים שלא הכרתם עד היום – המציאות בעולם האחר – בואו לראות זוהמה, עוני, לכלוך, בואו להרגיש את הפחד ממבט ראשון. התחנה המרכזית הישנה – 20:00 בערב, יום שישי קצת לפני ארוחת הערב הדשנה שלכם – אני מזמינה אתכם לבוא ולאבד את התיאבון – תרוויחו כמה קלוריות – אני מבטיחה!

כמו כן חשוב להגיע עם צעיף כדי לחסום את הפה מלהקיא וכמובן לא להגיע עם שום ציוד עליכם אם אתם רוצים ליהנות ממנו מאוחר יותר.

!קשישה בת 83 נאנסה שלוש וחצי שעות ע"י מסתנן אריתריאי

השבוע העבירה מדינת ישראל במזל טוב – חוק חשוב ומהותי כנגד ניסויים קוסמטיים בבעלי חיים, כל הכבוד מדינת ישראל! חשוב לשמור על זכויותיהם של בעלי החיים האומללים שאף אחד לא מגן על זכויותיהם כמו שצריך – והם מופקרים לרוע והעיוות של נפש האדם! את אותו החוק צריך להעביר גם למען תושבי מדינת ישראל - כי גם בהם – מדינת ישראל היקרה, אסור לעשות ניסויים – וגם בהם אסור להתעלל! תזכרו את זה טוב!!! אנחנו בעלי – החיים שלנו ואף אחד לא מינה אתכם להיות הבעלים של חיינו!!!

אני אשאיר אתכם עם פיתרון שאני בהחלט מצדדת בו וממליצה לפעול על פיו מייד. הפיתרון שהוא גם גר ביצוע וגם חוקי משפטית לאור תקדים ההינתקות בפסיקת בג״ץ בעניין גירוש היהודים מביתם בטרנספר בכח;

על יסוד התקדים המשפטי אשר נקבע בהחלטת בג"ץ בהינתקות , כאשר בג"ץ הנכבד החליט שלא להתערב ולמנוע ממשלת ישראל בראשות שרון לבצע טרנספר בכח של יהודים אזרחי המדינה מבתיהם , אין ולא יכולה להיות כל מניעה חוקית שממשלת ישראל תבצע ( כבר עתה ועוד לפני הבחירות לכנסת ) פינוי כל המסתננים , השוהים הבלתי חוקיים , מתוך מרכזי הערים ושכונות המגורים בישראל אל מתקני מגורים שהוקמו ו/או יוקמו בשטחי הנגב העצומים. זו אגב לא רק זכותו הסוברנית והחוקית של הדרג הפוליטי להוציא אל הפועל תוכנית פינוי כזו,  אלא גם חובתו במשטר דמוקרטי תקין , בו עם כל הכבוד הראוי הריבון הוא נבחרי העם ובראשם הרשות המבצעת קרי : ממשלת ישראל ולא כמובן הרשות השופטת. את " תוכנית הפינוי " חובה על הרשות המבצעת לעשות מיד  ( אתמול עוד לפני היום ) וזאת על מנת למנוע אסון כלכלי , דמוגרפי , בטחוני , חברתי ומדיני כפי שמתרחש לנגד עיננו ועל מנת להשיב באופן מידי את תחושת הביטחון ואיכות החיים לתושבי השכבות החלשות ולקשישים בעם ישראל.    

הפינוי הזה הוא הפתרון היחידי הריאלי נכון לעכשיו אל מול הניסיונות של ארגוני שמאל להשאיר את המסתננים בשכונות ! ואשר יהווה גם את התשתית לפינויים אח"כ מארץ ישראל.

בדרך לעוד שבוע של הישרדות,

מאי.

שבוע 18 – "דואר ישראל"?! דואר אריתריאה אולי..."

השבוע הגעתי לדואר בתחנה המרכזית החדשה בת"א - מכיוון שללכת לדואר בתחנה המרכזית הישנה שברחוב פין המחריד, אני משתדלת להימנע בשביל בכל זאת להצליח לחזור בריאה ושלמה מביקור בדואר...

כשהגעתי לדואר ולקחתי מספר ראיתי שמופיע לי המספר – 098 ועל הצג ראיתי 18 – שאלתי את הפקידה מה זה אומר המספר המוזר הזה שלא מתאים לצג והיא אמרה לי שזה אומר שהתור שלי יגיע במספר 1098  וכי יש עוד 80 אנשים לפני – כשהרמתי את הראש מהפקידה שיושבת, לעבר ההמון בסניף הדואר הייתי בשוק – עשרות מסתננים אריתראים ובידיהם חבילות ,חבילות, של כסף ישראלי...לא יכול להיות חשבתי לעצמי, שפשפתי את העיניים כדי לפקס את עצמי שוב – והמראה הראשוני שלי לא הטעה אותי – עשרות גברים ונשים שמדברים בצעקות – עומדים גאים עם סטיפות של שטרות בידיהם...

כמעט שעה וחצי ישבתי בסניף הדואר הזה. יכולתי לקום וללכת (מה שבדיעבד הייתי צריכה לעשות) ולוותר על התור שלי לטובת דואר אחר בצפון ת"א שם התור היה נראה אחרת בוודאות, אבל ההלם היה חזק מדי בכדי לזוז וכל מה שיכולתי לחשוב עליו בכל אותו הזמן הזה, זה על הבושה של מדינת ישראל בכל הקשור לחוקים - שהיא כביכול משחררת ולא אוכפת בשיט! (כל עוד זה לא קשור ליהודים כמובן...)

רק לפני כמה חודשים פורסם בתקשורת כי התקבלה החלטה שאומרת - שמסתננים לא יוכלו לשלוח כסף אל מחוץ למדינת ישראל – הרשו לי לגחך עם עצמי...בזמן שמדינת ישראל עושה צחוק מעצמה ומתושביה ומאפשרת למסתננים – מהגרי עבודה אריתראים לשלוח טונות של כסף כל זה בזמן שה"חוק" הנאור במדינתנו לא אמור לאפשר להם לעבוד כי אין להם אשרת עבודה חוקית!

לידיעת ממשלת ישראל האכפתית: כלכלת אריתריאה חוותה צמיחה ניכרת בשנים האחרונות, שצוינה על ידי שיפור (תמ"ג – תוצר מקומי גולמי) באוקטובר 2012 של 7.5 אחוזים לעומת 2011. עם זאת, העברות עובדים מחו"ל נאמדו בחשבון עבור 32% מתמ"ג!

בשנת 2011, שירותים היוו 55% מתמ"ג שהם בעיקר שירותים פיננסיים הניתנים על ידי הבנק הלאומי של אריתריאה (הבנק המרכזי של האומה). מגזר הבנקאות המסחרית הוא רווחי ביותר מעסקות מט"ח.

שחיתות באריתריאה היא שיטתית ברמות הגבוהות ביותר של ממשלה וכוללת שחיתות על ידי מפלגות פוליטיות מפלגתיות ואנשי צבא ומודיעין. הם מנהלים את העניינים באמצעות מנגנונים פורמאליים ולעתים קרובות בלתי חוקיים שכוללים - אנשי הברחות, סחר בנשק, הלבנת הון וסחיטה באיומים. נהלים כספיים חריגים כאלה כוללים הטלה "מס פזורה" ובנתינים זרים מאריתריאה ממוצא אריתראי המתגוררים בחו"ל - זה עוזר להסביר כיצד מדינה ענייה כמו אריתריאה מצליחה לקיים תמיכה במגוון של קבוצות אופוזיציה חמושות ברחבי האזור!

...דואר ישראל?! דואר אריתריאה אולי

בעיקרון, 32% מהכלכלה של מדינת אריתריאה נובעת מאזרחים שעבדו בחו"ל ושולחים כסף הביתה ישירות לבנקים בבעלות הממשלתית. אבל תרומת התמ"ג הכוללת היא בעצם רבה – הרבה יותר בשל רווחי מטבע חוץ מעסקות אלה - בתוספת מס מיוחד שהם גובים, כאשר הכסף נשלח הביתה לאריתריאה - כך בעצם התוצר הריאלי מעובדים בחו"ל הוא סה"כ 55% - מאנשים שעבדו בחו"ל, מה שמוכיח שממשלת אריתריאה בוודאי לא רוצה שהתרומה הכספית לעושר הזה תיפסק! ממשלה שגם ככה כבר מושחתת ומעורבת בהברחת אנשים, סחר בנשק, הלבנת הון וסחיטה באיומים – מקבלת למעשה רווח עצום מהאנשים - שהעולם רוצה להגדיר כ"פליטים" שנכנסים לישראל דרך סודאן. מדינת ישראל וממשלתה עוזרות למסתנני עבודה לא חוקיים מאריתריאה לתרום לשחיתות בבית באריתריאה ולטרור שבחלקו הגדול מופנה כלפי אותו עם ישראל!

אני חושבת עם עצמי... ביטחונה של מדינת ישראל אמור להיות מאוד חשוב לא?! משטרת ישראל הרי, כל כך עסוקה ברדיפה אחרי אינספור פושעים מכל מיני סוגים – איך זה יכול להיות שנכנסים למדינת ישראל אנשים שהעבר הפלילי שלהם לא נבדק – ממדינת אויב מוסלמית שחוקי השריעה שולטים שם, שאחוזי - הפשיעה, האונס, האלימות כל כך גבוהים – שלא נספרים כלל – מכיוון ששם זוהי דרך החיים בעצם.

באריתריאה על פי רוב, גיל הנישואין לבנות הוא 8-15 ולנערים 12-15. נישואין מוקדמים בכפייה הם דבר נפוץ. בסקר דמוגרפי ובריאותי של שנת 2002 נמצא כי 9% מנשים נשואות כיום באריתריאה היו באיחוד פוליגאמי (נישואין עם בני זוג רבים) לעומת 7% בשנת 1995. אונס ע"י גבר/ בן-זוג/בעל - אינו בלתי חוקי! מילת נשים – חיתוך איבר המין הנשי, הוא דבר נפוץ ומקובל באריתריאה! ואת האנשים האלה אנחנו מכניסים למדינתנו – לערינו – לשכונותינו – ומקווים לטוב, בזמן שרמת הפשע בכל מקום שבו הם נמצאים - עלתה פלאים ובמקום שקט שורר הפחד והאימה!

"אין כל ספק שאנו כפופים למניפולציה ברורה על ידי מהגרי עבודה מאריתריאה שמנצלים את חוסר יכולתנו להבחין בין הולכי הדרך בשערינו ושלפחות אלה שעזבו את ארצם באופן חוקי ניתן לגרש מייד! האם אנו מצפים ממסתננים לומר שהכול טוב במדינה שלהם או להודות שהם הגיעו

 -Y NETכדי להתפרנס ולשלוח כסף הביתה? " – כך נכתב במאמר ב-

ע"י גל לוסקי שקיבל אות הוקרה מנשיא ארה"ב ביל קלינטון על הצלת חיי אדם.

http://www.ynetnews.com/articles/0%2c7340%2cL-4019232%2c00.html

ואותי מעניין מה היו אומרים על כל זה יצחק שמיר ומאיר שמגר - זיכרונם לברכה, שלחמו בפלמ"ח ובלח"י למען עצמאותה של מדינת ישראל בזמן שלטון המנדט הבריטי והיו בין רבים וטובים שהיה כלואים במחנות מעצר בריטיים באריתריאה. האם לאחר שקיבלו את עצמאותה של מדינת ישראל חלמו שיבוא יום ואותו אויב אריתראי שכלא אותם מתחת לאדמה יכנס לגבולותיה של מדינתם ויכבוש אותה אט אט בצורה חולנית ומפחידה.

השבוע אמר ראש ממשלת ישראל – מר בנימין נתניהו, שהוא סגר את הגבול  - או!!!  באמת תודה רבה לך מר ראש ממשלתי היקר שהחלטת ברוב טובך, אחרי שערים שלמות זועקות מסבל וחרדה לסגור את הגבול של מדינת ישראל מפני מסתננים אלימים ופושעים!

אמרת גם שכל מי שיעבור עכשיו את הגבול יוכנס מיידית לבית מעצר! אז מה ההבדל עם אלה שכבר נכנסו?! האם הם הגיעו על מרבד הקסמים?!

בזמן שאתה לוקח את הזמן מר בנימין נתניהו, ונותן לשר הפנים שלך לשחרר הצהרות לא מגובות כאילו ממשלת ישראל היא משחק שש בש, כל משרד פנים בכל עיר נתונה כיום מוצף כל בוקר באלפי מסתננים הדורשים אשרת עבודה – ומנסים להיכנס בכוח כדי לקבל את החותמת הסופית שלהם להשחתת מדינת ישראל - עם עשרות מקרי אלימות מזעזעים שמתרחשים מדי יום - ביניהם אפילו מסתננת אלימה שתקפה אזרח באשדוד... http://rotter.net/forum/scoops1/15807.shtml

כן כן גם אותם "פליטות"- הן אלימות בצורה שלא משתמעת לשתי פנים ואני יודעת את זה כי חוויתי את זה על בשרי...

רק השבוע שוב התמלא רחוב מוכר בתחנה המרכזית הישנה בניידות ואמבולנסים לאחר שריפה קשה שפרצה בבניין, כי מסתנן אריתראי שיחק בלוח החשמל; כשהוא שיכור הוריד והרים את השלטר כמה וכמה פעמים עד שהלוח ניתץ ופרצה שריפה.

!מדינת ישראל הפעילה על עצמה - מנגנון השמדה עצמי

אז בזמן שהשטח בוער מר ראש הממשלה, אנחנו נמשיך לנסות ולכבות את האש עד שתתעורר! בוקר טוב ראש הממשלה – האם נזכרת לדבר על המסתננים כי זמן בחירות הגיע? האם עכשיו מישהו מתושבי השכונות האומללים מעניין אותך או שזה עוד ספין תקשורתי כדי לקבל עוד כמה קולות ולהשתיק אותנו עד הבחירות הקרבות?!

בדרך לעוד שבוע של הישרדות,

מאי.

שבוע 17 – "המסתנן ממסתנן פטור"

הדירות החצויות בבניין שלי שמאכלסות עשרות מסתננים אריתראים שבאים והולכים 24 שעות ביממה, שוב התרוקנו השבוע לכמה דקות בודדות. בין אותן דקות ביקשתי והתחננתי לפני המתווך שמביא דיירים פוטנציאלים (מסתננים סודנים ואריתראים) לבוא ולראות את הדירה, שינסה להביא אנשים אחרים שלאחר חודש של שהייה לא תגיע בעקבותם משטרה ואני אוכל לצאת מדלת ביתי בלי גז מדמיע מוכן ביד – הוא ענה לי בתשובה: "מאי, אין עסקאות. אין אנשים שרוצים לבוא ולגור פה – כולם מפחדים. אף אחד לא רוצה". לאחר יומיים ראיתי אותו מגיע עם שתי עובדות זרות – פיליפיניות תושבות העיר, שמדברות עברית שבורה. לאחר שראו את הדירה אמרו לי שלום ביציאה; כשאמרתי להן – נו מה חשבתן? ענתה לי אחת מהן –" למה אין אור במדרגות – אני לא יכולה – סודני יעשה לי סכין בבטן במדרגות – ואוי ואבוי..."

אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה מצחיק...הדבר היחיד שהיא חשבה עליו כשהיא ראתה שיש חושך במדרגות זה סכין בבטן מסודני – ולא בכדי. הקהילה הפיליפינית ב"מדינת התחנה המרכזית" מזמן נדם קולה. אותה קהילה שאני מכירה היטב, שהייתה אוהבת לצאת, לבלות לשמוח לרקוד, היום מסתגרת בביתה החל מ - 17:00 אחה"צ ומעבר לכך מפחדת להרים את הראש כשהולכת ברחוב. איפה כל ארגוני "זכויות האדם" אני שואלת את עצמי – לא איתם כמובן -  כרגע זה העובדים הפיליפינים לא משרתים את האינטרס האנטי ציוני שלהם – כרגע לא משנה מה עושים להם המסתננים הסודנים והאריתראים – הם משרתים את האינטרס האנטי ציוני האמיתי – הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב!

ההפקרות היא כבר מוחלטת לחלוטין! רק השבוע התראיין סופר שפרסם ספר שני על בעיית ההסתננות ודיבר על כך ברשת ב',  שם אמר שהבין ממשטרת ישראל – שגם אם מגיע דיווח על רצח או אונס שבוצע ע"י מסתנן סודני או אריתראי – תגובת המשטרה תהיה שזה יהיה כמו לחפש מחט בערימת שחת.

רק היום התבשרנו על עוד מקרה מזעזע מני רבים, שבו ניצלה בנס נערה שעברה באזור והותקפה ע"י מסתנן אריתראי שניסה לשדוד ולאנוס אותה – בגלל תושייתה העזה וצעקותיה החזקות שמעה אותה ניידת משטרה שהגיעה למקום והצליחה להצילה ולעצור את המסתנן האריתראי. נס. אתם לא יודעים כמה מקרי אלימות קשים מתבצעים מדי שעה באזור החולה של דרום ת"א שלא מדווחים ולא ידועים. על מה מחפים? למה מחכים? לאינתיפאדה שתשמיד את מדינת ישראל מבפנים?! האם באמת כולם חושבים שזה יישאר מקומי?!

...זה לא ישאר רק בדרום ת"א

ביום ראשון האחרון פורסם המקרה על מסתנן אריתראי שנעצר כאשר גנב אופניים ממסתנן אריתראי אחר – שהודה שהוא בעצמו גנב את האופניים האלו – איפה מדינת ישראל כשהיא עומדת מהצד ומביטה במציאות הבזויה שנרקמת לנגד עינינו ויוצרת מדינת עולם שלישי בלב ת"א?! האם ידעתם שעל עבירה פשוטה שמבצע מסתנן הוא משוחרר – מכיוון שאין מספיק כוח אדם ומערכת המשפט פשוט לא יכולה להתמודד עם העומס?! האם ידעתם שאזרחי מדינת  - ישראל מופקרים לאוכלוסייה פושעת שהולכת ומתרבה בלב ת"א ומבצעת פשעים ועוד פשעים ועוד פשעים – ללא שום אכיפה! רק השבוע פורסם על מסתנן מאריתריאה שנחשד בתקיפה חמורה של אשתו לשעבר של חברו וחברתה. לפי החשד, הוא גם איים שירצח אותן לאחר שישתחרר. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו, אך לא הביאה את החשוד לדיון שנערך בבית המשפט ובתגובה טענה ההגנה כי מדובר במעצר לא חוקי. התוצאה – הוא שוחרר משום שלא הובא לדיון בבית המשפט! ועוד אנשים מבקשים ממני להיות "פוליטקלי קורקט" – אז כמו שאמרה לי אחת מתושבות השכונה שעוד ממשיכה להילחם למען חיים נורמטיביים במדינת דרום ת"א – "פוליטיקלי קורקט לא-  אבל אולי "פוליטקלי קלוקל"!

השבוע התקיימה הקרנת הסקט – "שקופים" סרט על הסיפור הכואב של אסתר גלילי ז"ל שנרצחה ע"י רוצח מתועב מסודן. אולם "בית דוהל" בבית דני שבשכונת התקווה התמלא אנשים. כל תושבי השכונות הגיעו כדי לתמוך ולשתף את הכאב. להקרנה הגיעו עוד כמה אנשים. אנשים שכנראה עניין אותם לראות את הצד "האקזוטי" של "מדינת דרום ת"א" המכוערת. אנשי - רוח כמו גדעון לוי, ירון לונדון ועוד. גדעון לוי אדם הומאני בפני עצמו  - שכנראה בגלגול הקודם היה צב או משהו דומה – שלא היה יכול להוציא יותר מדי הברות ולכן בחייו האלו החליט למרוד ולהוציא רק דברי הבל ופיח מפיו. המילים שאמר במאמר בזוי והזוי בעיתון "הארץ" "הדמוקרטי" -  הן כל כך לא ראויות שלא אתייחס אליהן אפילו פה – כי לתת עוד במה לאנשים נבזיים ונלוזים כמוהו אני לא אעשה – אבל היה מאוד מעניין לראות איך התנדפו אותם הומאניים מיד כשנגמר הסרט אל עבר המכוניות המפוארות שלהם כדי שיוציאו אותם מהר מעבר לגבולה של "מדינת דרום ת"א" המסריחה והמטונפת, אל עבר הצפון הנוצץ.

למחרת אותו ערב גילינו להפתעתנו  - תושבי השכונות  את "הספא של לוינסקי". אוהל ענק שאמור לתת לפחות 50 מיטות – למסתננים בלתי חוקיים שהגיעו לארץ. באוהל גם אמורות להיות מקלחות, שירותים, אוכל ועוד. כל זה כמובן בחסות ארגוני שמאל קיצוני – בתמיכתה הנלווית של עיריית ת"א. הקמת האוהל בלב גן לוינסקי – אוהל שנסגר בשנה שעברה באמצע עונת החורף מכיוון שאירע שם אונס אכזרי וחמור של מסתננים בנרקומנית אומללה שהייתה במקום – מהווה עוד ציון דרך לעובדה שנכבשנו בעירנו! אותה גינת לוינסקי שנקראת על שמו של הסופר הציוני  - אלחנן ליב לוינסקי – שכואב לי לחשוב מה הוא חושב כשהוא רואה מלמעלה על הזוועות שמתרחשות בגינה ורחוב הנקראים על שמו, שכיום במקום שיהיו שם ילדים שמחים (מחזה נדיר לראות שם) יש שם אלימות קשה מכל סוג – וכמובן במקביל חתונות מרובות של כביכול "פליטים" מסודן ואריתריאה, והשאלה היחידה שיש לי היא למה פה?! למה לא להקים מאהל גדול של רחמנות והומאניות גם בכיכר המדינה?! למה לא בשדרות רוטשילד – או כיכר רבין?! למה אם יבנה שם אוהל של רק 5 מסתננים – תוך 4 דקות יגיע שיטור יס"מ שיפנה אותם על המקום – בציווי של "עיריית צפון ת"א" הנכבדת כמובן! מה זו האפליה והצביעות הזאת?! למה להפיל את אותם מסתננים על אוכלוסייה ספציפית אחת – שחלשה גם ככה! 

אתם צריכים להבין דבר אחד - אין לי שום דבר נגד אף מסתנן – לא מסודן לא מאריתריאה ולא משום מדינה אחרת – למרות שיש לי בעיה חמורה עם העובדה שהם יורקים  - תרתי משמע – על האדמה אליה הם נכנסו מהרגע שהגיעו לפה – אבל זה נושא אחר – הטענה האמיתית שלי היא כנגד ממשלת ישראל – ועיריית ת"א – שמתעלמת ומפנה עורף לעבר בעיה שהולכת להתפוצץ לה כמו חומר נפץ סופני בפנים!

!מחנה אוהלים - רק בדרום ת"א

השבוע יצא לי לדבר עם בחור צעיר שסיפר לי שבספר הכוזרי ר' – מדמה יהודה הלוי את עם ישראל ללב ואת שאר העמים לשאר האיברים וזה כי כמו שהלב רגיש לכל דבר שמסכן אותנו  - ככה עם ישראל מרגיש בנשמה פנימה את הדברים אותם הוא צריך לתקן...ואחד מהדברים האלה בעיני אותו בחור, בעיני ובעיני הרבה תושבים אומללים היא אותה תופעת ההפקרות הבזויה – של מאות אלפי תושבים עם כניסתם של מסתננים רבים שהרסו את מהלך חייהם של אנשים רבים, ולצערי עוד יגיעו לפתח ביתם של כל תושבי מדינת ישראל שחושבים שאליהם זה לא יגיע.

בדרך לעוד שבוע של הישרדות,

מאי.

שבוע 16– "קפה דובנוב"

הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי חושבת  לא פעם לא פעמיים ולא שלוש על איך להתלבש לפני שאני יוצאת מהבית, ומה ימשוך פחות תשומת לב...האם לשים שרשרת, טבעת או לא? האם לאסוף את השיער או להשאיר אותו פזור...שאלות לא ממש הגיוניות, במיוחד כשהן נובעות מהסיבה היחידה של – האם זה ימשוך תשומת לב לתקיפה נגדי פחות או לא? ולא סתם כי אני משתעשעת מול המראה... לרוב כשאני מספרת על זה לאנשים הם לא מאמינים לי וחושבים שאני ממציאה - זה עד שהם מגיעים לשכונה שלי, אז כבר אפשר לראות איך כל שפת הגוף שלהם משתנה איך האיברים מתכווצים...שם אתה כבר רואה שהתיק שלהם נצמד חזק לעבר הגוף והם מעדיפים ללכת בלי מאשר עם... אני כבר רגילה לזה, אנשים אחרים לא. מה שתמיד נתן לי את ההרגשה שרוב הסובבים אותי לא מבינים מה עובר עלי ואת המציאות המעוותת של השכונה שלי וזה למה העציב אותי מאוד לראות השבוע חבר משפחה שהגיע לביקור בביתי שכנראה לא הראה את ההלם שהוא חווה כשהגיע לפה, אבל זה בהחלט השפיע עליו כי לפני שיצא מביתי כשהוא החליט להשאיר שקית קניות יפה שהגיע איתה מאשר ללכת איתה ברחוב. זה היה לי עצוב. עצוב מאוד – ההבנה שאפילו ללכת עם שקית קניות שקנה רק לפני כמה זמן הוא מפחד, מכיוון שהשקית יפה מדי ואולי זה ימשוך תשומת לב. למה הגענו? האם אני באמת חיה מציאות כזאת מעוותת?! האם כל העוברים והשווים שעוברים ליד מתעלמים ומקבלים בהסכמה רופסת את הזוועה?!

מי שקרוב לפעילות אותה אני עושה, וודאי יודע על הדלקת נר שלישי של חנוכה שקיימנו תושבי השכונה ופעילים בגינת לוינסקי - "הנפלאה" השבוע. רוב הציבור מן הסתם לא יודע, כי למה שמשהו שקשור לתושבי השכונות יזיז למישהו בתקשורת אלא אם כן זה קשור למשהו שאפשר להגיד כנגדם...

הדלקת הנרות הייתה מרגשת, מעצימה – אפילו שהיינו מוקפים בטינופת, סירחון עז שבקע מכל עבר ובאנשים שהגיעו לתקוף אותנו על כך שאנחנו בכלל קיימים. הסתכלתי על אותם פעילי שמאל, לוחמי זכויות אדם ולא הבנתי מאיפה השנאה הכול כך עזה שיש להם כלפי תושבי השכונות האומללים. למה הם מוותרים כל כך מהר על הזכות שלנו לחיים נורמאלים ומעדיפים לקדם מציאות של כאב וסבל, במיוחד עבורינו. מעניין. אחת מאותן פעילות טובות הלב הייתה השחקנית - שרית וינו אלעד – שבמהלך ויכוח לעיני כולם (כולל שוטרים רבים שהיו במקום) אמרה לי: " למה את עוברת פה בכלל?" כלומר – למה אני מרגישה שיש לי בכלל את הזכות לעבור בגינה שמתחת לביתי, בשכונה בה גדלתי מאז ומתמיד. עוד כמה פעילים נאורים אמרו לי שאני מבצעת פרובוקציה בכך שהגעתי לגינה להדליק נרות! שמעתם את זה? כאן במדינת היהודים, מרכז הארץ, אמצע ת"א – אני בגינה מקומית – מדליקה נר שלישי של חג החנוכה – מבצעת פרובוקציה? חחח

היה מצחיק מאוד לראות מהצד איך אחת מפעילות השמאל שצרחה לעברינו פאשיסטים – לבושה במעיל אדום עז – ניסתה לדבר עם אחד מהמסתננים כשהוא ירק עליה והמשיך ואמר לה  בעברית צחה – סתמי תפה! את זה לא רבים ראו, גם לא המצלמות...היא ניגבה את היריקה מפניה והמשיכה הלאה- מתעלמת ממה שקרה...

הארה גדולה הייתה לי באותה רגע! לא מה משנה מה יראו אותם הפעילים לנגד עיניהם, מה ידעו – אם האמת תהיה מוצבת לנגד עיניהם הם יתעלמו ממנה! כמו אנשים שטופי מוח לחלוטין. עצוב...

!זכותינו הבסיסית להדליק נרות בחג החנוכה

בחדשות השישי של מהדורת ערוץ 10 השבוע לקח המנחה, ניב גלבוע, שהוא גם מבקר מסעדות ידוע, את חברת הכנסת זהבה גלאון לארוחה. גלאון ביקשה ללכת ל"קפה דובנוב" -  שלטענתה הוא המקום שלה שהיא הכי אוהבת ורק שם היא רוצה ללכת לאכול. כשסיפרה על למה היא אוהבת את "קפה דובנוב" היא אמרה שבזמן שלשכות השרים היו בצפון ת"א היא הכירה את המקום והתאהבה בו, זה במילותיה: "לפני שנהיינו עניי יותר ועברנו לדרום ת"א"...

אני בהחלט משתתפת בצערה של חברת הכנסת גלאון שהיא צריכה להיעשות ענייה לכמה שעות בכל פעם שהיא נמצאת במשרד בדרום תל אביב, אבל תני לי לבשר לך חברת הכנסת גלאון שהיית ענייה עוד הרבה לפני. בדעות שלך, בצרות האופקים שלך, בעניות דעתך האומללה. אמרת למנחה ניב גלבוע - שיש חברי כנסת שאת לא יודעת מאיפה הם באו לנו – כמו אחת ששופכת מים על מישהו אחר- אז גברת גלאון, אני לא יודעת מאיפה את באת לנו?! אחת ששופכת זימה וזוהמה על הקונספט - נאמנות למדינת ישראל, אחת שמעדיפה כל אויב על פני אזרח יהודי, אחת שמביישת את המושג חבר כנסת!

השבוע ב – יום ג', ה -18.12,  תתקיים הקרנה של הסרט – "שקופים", סרט שברובו מבוסס על קורין גלילי ביתה של אסתר גלילי ז"ל, שנרצחה על ידי מסתנן סודני מתועב, על לא עוול בכפה. להקרנת הסרט אמורים להגיע תושבי השכונות שמכירים את הבעיה והמציאות הקשה מקרוב וכמו כן פעילי שמאל ביניהם פעילי עמותות למען מסתננים אשר מצדיקים את הימצאותם של אותם מסתננים בלב שכונותינו ואף נלחמים למען הישארותם – תוך כדי התעלמות גורפת מסבלם של תושבי השכונות. הם אפילו אמורים לנאום ולשאת דברים. מעניין? מכעיס?!  לא  -ממש כי לפרובוקציות הפוגעניות והעלובות של אותם "חסידי אומות עולם" כבר התרגלתי, אבל לבוא למקום ולהגיד נכון רצחתי – אבל גם ירשתי – זה כבר עובר כל גבול! חלק גדול ממני רוצה לקרוא להחרמה של האירוע הזה – כי לתת לגיטימציה לפעילי שמאל קיצוני וביניהם זהבה גלאון, שישבו במקום בו מוקרן סרט על בת ונכדה שנותרו לבדן בעולם לאחר שאמן וסבתן נרצחה ע"י רוצח נבזה שבעוד כמה שנים ישתחרר מהכלא ויוכל להמשיך את חייו – לשבת לצד אותן צבועים וצבועות שנלחמים למענו ולמען שכמותו – זה פשוט לא בא וחשבון – הרי איך זה יכול להיות שישב זאב עם כבש? ומצד שני, חלק אחר שבי לא יכול שלא לקחת חלק באירוע למען קורין גלילי ביתה של אסתר גלילי ז"ל  - ולא להרשות להפקיר את זכרה. איזו עזות מצח מצד זהבה גלאון וחבריה שמעזים להגיע להקרנת סרט שכזה אחרי שהלכו וצעקו בכל מקום אפשרי שאין זכות לתושבי השכונות זכות לזעוק, שהם שקרנים, שאותם מסתננים גונבי גבול הם רק פליטים אומללים שלא חטאו בכלום – ואנחנו גזענים ברבריים. בושה שהם מגיעים, אך הבושה היותר גדולה שהיא שיש מישהו שמקבל אותם – אבל אני מבינה למה...יש עוד כמה מתושבי השכונות שמאמינם שאותה זהבה גלאון וחבריה יראו יום אחד את האור – במיוחד שהאמת ניצבת ממש מולם, אבל אחרי שראיתי את אותה פעילת שמאל במעיל האדום, מנגבת את היריקה מפניה בחוזקה וממשיכה הלאה כאילו לא קרה כלום הבנתי שזה לעולם לא יקרה. ולכן אני קוראת לכולם להגיע להקרנה של הסרט הזה ולהוכיח לעצמינו שהשכונות עוד שלנו ולא ניתן למקרה של אסתר גלילי ז"ל להוות עוד מדרגה של צביעות לאותם צבועים, בכדי להראות כאילו אכפת להם, כשבדיוק ההפך הוא הנכון. כי אף אחד מהם לא ילחם את מלחמתה של הבת קורין שנלחמת עבור זכויותיה היום כאשר נותרה ללא אימה, וכאן חשיפת הצביעות שידועה לכל! כי זהבה גלאון וחבריה יודעים הכי טוב לשבת ב"קפה דובנוב" ולצעוק בקול דוחה –" שוויון וזכויות" – בזמן שהם לא יודעים את הבסיס של המילה אי שם מעבר לחומות בית הקפה הכי צפוני בת"א.

!במדינת דרום ת"א - אין זכויות

רק השבוע פורסם איך אחרי שהגיעו ילדים אפריקנים לביקור במועדונית בשינקין כחלק ממסגרת הלימודים בנושא אפריקה, מהומה פרצה בקרב הורי הילדים שחששו מהעובדה שילדיהם הרכים יתרועעו ביחד עם ילדי מסתננים מאפריקה, מפני הפחד מהידבקות במחלות. במייל ששלח הורה מתנגד לכלל ההורים נכתב: "מאוד היינו שמחים ורוצים לעזור לילדים שהוריהם הגיעו 'מהיבשת הרחוקה' והיינו מוכנים לתרום צעצועים, משחקים, בגדים ואף מעבר, לו רק התבקשנו לכך... לא ברור איך הילדים שלנו יוכלו לעזור לילדים האלה ואיך ביקור ילדים ממוצא 'אפרו' בגן שלנו יתרום להם משהו".

עוד אמר אחד ההורים: "אינני רוצה שבתי הקטנה תתרועע עם ילדי פליטים מאזור התחנה המרכזית שאינני יודע מה מצב בריאותם, זו זכותי וחובתי לדאוג לילדתי ולשלומה".

אתם יודעים מה, עם כל הצביעות שבעובדה שאני כבר יודעת הרבה זמן – שאת "השינקינאים" שום דבר לא מעניין עד שזה לא מגיע לבית שלהם, אני מבינה את אותו הורה. הוא דואג לילדה שלו. רק מה שאני לא מבינה זה, שהוא חושב שהאוויר המזוהם יישאר רק באזור התחנה המרכזית ולא יגיע לשינקין בסופו של דבר. האם זו אינו זכותך וחובתך לדאוג גם לילדי התחנה המרכזית היהודים – האמת שלא. זו אמורה להיות זכותה וחובתה של מדינת ישראל – הבעיה רק שהזכויות של ילדי התחנה המרכזית לא מעניינות ואף פעם לא עניינו את מדינת ישראל אבל החובות של הוריהם כן. אז עכשיו ילדי המסתננים הגיעו לביקור בגן "שינקינאי", בקרוב כל אותם ילדי מסתננים והוריהם יגיעו לכל מקום במדינה – מה לעשות זה מה שקורה עם ריבוי טבעי שכבר עכשיו מהווה 10% מהלידות בבתי החולים בארץ. בהצלחה לך מדינת ישראל – בהצלחה רבה – את תצטרכי אותה – כולנו נצטרך...

בדרך לעוד שבוע של הישרדות,

מאי.

שבוע 15 – " נס גדול היה לנו פה?! "

כפי שרובכם מבינים הבלוג הזה נכתב לכם במוצאי שבת, אבל להרגשה של שבת עצמה לוקח זמן לעבור. את הבוקר שלי היום קיבלתי עם תופי ענק שדופקים למשמע חתונה של מסתננים אריתראים ברחובות השכונה...אותם "פליטים אומללים" שכנראה היו צריכים להגיע לארץ הקודש בשביל להינשא.

צעקות ברמקולים מלוות את כל שעות השבת, ושכפותחים חלון כדי לנסות לברר מאיפה הרעש מגיע, בכדי להתקשר למשטרה, אי אפשר אפילו לנחש מרוב כמות הרעש; אם זה היה אזרח יהודי אני בטוחה שכבר מזמן היו מגיעים אליו ומאתרים את מקור הרעש המחריד. מעבר לחלון ביתי אני רואה אם, דתייה אדוקה, שומרת מסורת שיצאה כרגע מאחת הכנסיות המאולתרות בבניין שלי עם תינוק על גבה ועוד שני בנים בוגרים שמביטים בה, משתינה בתוך כניסת הבניין שלי. היא לא שיכורה וגם לא מסוממת, גם לא ממש נראית כמו פליטה, אבל הסרט הלבן היפה לראשה מרמז על המסורת האדוקה שאליה היא רוחשת כבוד כה רב - בזמן שהיא משתינה על הרצפה באמצע כניסת בניין, אל מול ילדיה המביטים אליה בהערצה. בכלל אני רואה את כל אותן "פליטות" - כולן בהריון דרך אגב כשלצידן עוד שניים שלושה ילדים לפחות ואני לא יכולה שלא לחשוב על המשפט – "זכור את אשר עשה לך עמלק..."

(בסיפור על שאול והשם מסופר כי ביקש השם משאול להרוג את אלו שנשארו מעם העמלק, אך שאול ברחמיו עליהם אמר לו: " למה? הרי הם לא עושים כלום, לא מזיקים, לא מפריעים לאף אחד, מסכנים" ולמרות שהפציר בו השם הוא מאוד ריחם עליהם והחליט לא להורגם...

בדיעבד הסתבר לנו שאותו קוצץ עמלקי הוא אותו עם מוסלמי ענק שכיום כל מאודו – הוא השמדת מדינת ישראל! כך עוד עתיד להתרחש עם אותם מסתננים מוסלמים קיצוניים שפלשו אל מדינת ישראל! מאותו קומץ שאנחנו כיום מרחמים עליו תקום על מדינת ישראל אינתיפאדה שלמה של אויבים שישמידו את עם ישראל מתוכו! אך איתו כבר לא נטכל להתמודד! אם לא נעשה משהו במהירות הבזק, ונעיר את התרדמת ששוקעה בה מדינת ישראל המצב ילך ויחמיר בצורה שאף אחד לא מתאר לעצמו!)

כל אותו זמן כשאני מביטה מחלוני, מזועזעת כתמיד, אני נזכרת בשכן שלי, בן ה- 17 שלא מזמן אמר לי ביום שישי לפני כניסת השבת: "יוה איזה דיכאון, הגיעה שבת, עכשיו אין לאן לברוח מהם..." משפט עם מילים כל כך פשוטות וברורות שמציגות מציאות כל כך עגומה.

...שבת בסדום תל אביב

השבוע יצא מתחת לביתי בשעת לילה מאוחרת בן משפחה, לאחר שחזרנו ביחד מחתונה משותפת באשקלון. את המקום הוא עזב במונית לאחר שהחליט להקפיץ בדרך גם אדם מבוגר  כבן -85 שהיה צריך לחזור לרחוב בשכונה ולא רצינו שילך לבדו. אותו בן משפחה, אדם מאוד אחראי, הבטיח שיתקשר אלי ברגע שיגיע לביתו שבנווה צדק. השעה הייתה 1:30 לפנות בוקר והנסיעה לביתו לא הייתה צריכה לקחת יותר מ-10 דקות. לאחר שלא קיבלתי ממנו שיחת טלפון שמאשרת את הגעתו הביתה ניסיתי להתקשר עשרות פעמים. הטלפון היה מנותק, ובביתו לא הייתה תשובה. אחזה בי תחושת פחד איומה ומכאיבה. ובגלל שאני מכירה היטב את דוחות המשטרה לגבי השכונה לא יכולתי להירגע. לאחר שהגעתי לביתו וראיתי שאף אחד לא שם, החלטתי לחזור לעבר תחנת משטרת לוינסקי בכדי שיעזרו לי. כשהגעתי לתחנה ב2:30 לפנות בוקר עמד מאבטח בכניסה בגשם זלעפות ואמר לי שיש כרגע בתחנה שוטר אחד, אין ניידות בתוך התחנה, ואסור לו אפילו לתת לי להיכנס. כשאמרתי לו – איך זה יכול להיות, הוא אמר לי שברך כלל אף אחד לא מעז להסתובב בשכונה בשעה שכזאת...כשאני עומדת בגשם החזק מחוץ לתחנת המשטרה, כשהשוטר היחיד שנמצא בפנים לא מאשר לי להיכנס רק בכדי להתחבא מהגשם, הבנתי שאין לי ברירה אחרת חוץ מללכת לשכונה לבדי, אך לפני זה החלטתי להתקשר ל-100 ולהודיע להם שעל מצפונם יהיה מה שאני הולכת לעשות – שזו בעצם סוג של התאבדות. לשמחתי הרבה ביקשו ממני לחכות ואחרי 20 דקות הגיעה ניידת עם שני שוטרים  -מקסימים ואדיבים אני חייבת לציין, שסיירו איתי ברחבי השכונה. לבסוף התגלה אותו בן משפחה אצל חבר קרוב לביתו כשהוא מטעין את האייפון המפורסם של ימינו שהבטרייה שלו לא מחזיקה יותר מדי מעמד. אני התנצלתי בפני השוטרים כמה וכמה פעמים, אבל הטראומה שעברתי אותו ערב חידדה את לי את העובדה שכבר לעולם לא אהיה אדם רגיל. המראות שראיתי והדברים שחוויתי כאן בתחנה המרכזית השאירו אותי מודאגת ומיוסרת בצורה קיצונית אפילו שזה מודחק ברוב שעות היום. כשסיירתי עם השוטרים בניידת ברחבי השכונה בשעת לילה מאוחרת הייתי בטוחה שהגענו לגיהינום. גיהינום עלי אדמות. מאות מסתננים יושבים ברחוב, שיכורים, צועקים, אפילו המבט שלהם לתוך עיני כשאני יושבת בתוך ניידת המשטרה הבהיר לי שאנחנו – מדינת ישראל ולא רק תושבי דרום ת"א נמצאים בסכנת על! יש לנו מנגנון השמדה עצמי שמתרבה ומתחזק מרגע לרגע ובסופו של דבר ישמיד אותנו מפנים – סופית! מדינת ישראל טובעת ולא במלחמה-בגבולותיה, אלא בהכנסת האויב לתוכה!

אתמול התקיים מצעד "זכויות האדם" על ידי פעילי שמאל קיצוני. ואני מדגישה את הקיצוני, מכיוון שזו מילה שמשתמשים בה רבות כלפי וכלפי חברי הפעילים – שכל מה שעשינו עד היום זה לזעוק למען ביטחונה של מדינת ישראל והאנשים שחיים בה , לעומת אותם פעילי שמאל שזועקים למען זכויות רוצחים, מחבלים, טרוריסטים, אנסים ופושעים! אז מי הקיצוני?! אותם ארגוני שמאל שממונים ע"י ארגונים קיצוניים שלא מכירים בזכותה של מדינת ישראל בכלל להתקיים, בעוד אנחנו "ארגון ימין קיצוני" ממומן ע"י דבר אחד בלבד - והוא כוח האמונה!

...האם אלו אזרחי מדינת ישראל?! קשה, מאוד קשה להאמין

כשביקשתי במשך השנים מכמה וכמה חברי כנסת להגיע לגינת לוינסקי נתקלתי בסירוב; "צריך שיטור ואבטחה" אמרו לי...

אותה גינה שנבנתה למען תושבי השכונה...אנחנו לא צריכים שיטור כדי לעבור בה, אבל חברי כנסת – ברור!

ביום ב' הקרוב בשעה 17:00 אחה"צ יגיעו חברי הכנסת מיכאל בן ארי ואריה אלדד לגינת לוינסקי הידועה לשמצה, שבתוכה נמצא בית הכנסת היפה והאהוב שהיום משמש כמעין משתנה למסתננים. נגיע כולנו תושבי השכונות, תושבי המדינה, אנשים שאוהבים את המדינה ורוצים להילחם למען הביטחון ומהות שלה – נגיע כולם כדי להדליק נר שלישי של חנוכה דווקא במקום שכבר אין בו אור! בתקווה לנס גדול שיהיה לנו פה! כולכם מתבקשים להגיע ולהביע את תמיכתכם בתושבי השכונה שלא רואים הרבה אור במקום כל כך חשוך...!

בדרך לעוד שבוע של הישרדות,

מאי.

שבוע 14 – "ישראל סבבה..."

בשבוע האחרון ראיתי את התחקיר המזעזע והמחריד של ערוץ 22, על השפלת הקשישים, שמתרחשת כלפי קשישים אומללים ובני משפחותיהם מדי יום – עבור קבלת גמלת סיעוד. קשישים שבקושי יכולים לזוז, מתבקשים לענות על שאלות טיפשיות, לפתוח את פיהם כדי להראות את השיניים ואפילו להתפשט – כל זה בזמן שהבודק מזהיר אותם שמא לא יבכו - זה מפריע לו! לאורך כל הזמן שצפיתי בזה חשבתי על אותם לוחמי זכויות אדם הומאניים למיניהם;  איפה הם במקרים שבאמת צריך אותם? למה עבור הקשישים המסכנים הללו של מדינת ישראל - הם לא נלחמים ומפגינים? אולי, כי הם לא גנבו גבול של מדינה? או אולי כי הם לא היכו או שדדו? או אולי כי הם לא ביצעו אף מקרה אונס?

מעניין אותי לדעת למה מסתנני הגבול שעושים את דרכם כל הדרך לישראל, בהגיעם סוף סוף לנחלה (אותה בנו אבותיהם), לא שואל אותם אף אחד סדרה של שאלות אפילו לא סטנדרטיות  ורלוונטיות, שלא לדבר על משפילות כמו את קשישי מדינת ישראל...

ולמה לא בעצם?

הרי ישראל היא סבבה! אי אפשר לשכוח את המשפט המפורסם שאמר מסתנן אריתראי בחדשות ערוץ מסחרי גדול -  בתשובתו על למה בחר להגיע למדינתו הנפלאה – "יש פה עבודה, יש מקומות יפים, בחורות יפות, ישראל היא סבבה - למה לא לבוא לפה?

!ישראל סבבה

 

ובאמת אני שואלת את עצמי, למה שהוא לא יבוא לפה? ועל אחת כמה וכמה לא שלא יבוא למדינת דרום תל אביב, שהיא מדינה מופלאה בפני עצמה. שם במדינת דרום תל אביב אין חוקים ואין דרישות! מותר לעשות מה שרוצים...אפשר לאנוס, אפשר לשדוד, אפשר גם ללכת עירום באמצע הכביש – שהרי במדינת דרום ת"א למי שמכיר, אין גבול אפילו בין הכביש למדרכה הם מחוברים להם יחדיו ומי שרוצה לעבור שם צריך לקחת סיכון יתר, זה לא כמו ברחוב "שינקין" הנאור, אי שם ביקום המקביל אלינו, לא ולא – שם משפצים גם את המשופץ!

רק השבוע נחנך ברוב הוד והדר רחוב "שינקין" החדש והמשודרג בעלות של 140 מיליון ש"ח – לשם לא יגיעו מסתננים בזמן הקרוב...שם לא תראו סיורים של בני נוער מגחכים מבושה, עמותות שבאות לראות את הגבול אל מעבר לעולמם הצר, או תיירים סקרנים כמו בגינת לוינסקי הידועה לשמצה, כי שם יש גינות לילדים – כן כן חברים קראתם טוב – גינות לילדים! לא גינות למסתננים, לא לנרקומנים וגם לא ליצאניות – לילדים! מושג מופלא שכזה – אולי יוחנן דנינו מפכ"ל משטרת ישראל יסכים  איתי - ברוב עוזו כמובן - עם העובדה הפשוטה שגם אם מישהו לא עובד ומבלה את רוב זמנו בקרוסלה או נדנדה בגינת ילדים, זה לא אומר שכל האנרגיה, הכוח והמחשבה שיש בו צריכים להיות מופנים אל עבר פשיעה ואלימות – אלא אם כן כמובן, מפכ"ל המשטרה היקר מחפש להוריד לעצמו עוד מחשבה טורדנית ולפתור את הבעיה בכך שפשוט צריך לתת למסתנני הגבול - פושעים שנכנסו לעם ישראל - פרס על זה שנכנסו ולתת להם עבודה מוסדרת.

אני מנסה לחשוב עם עצמי ולנסות לתרץ בראש איך יכול להיות שמפכ"ל משטרה יגיד דבר שכזה?! במקום להפנות אצבע מאשימה לממשלת ישראל על המחדל הביטחוני העצום שבו הפקירה רבים מתושבי הארץ הוא מציע לתגמל אותם על הפשיעה האין סופית שלהם שהתחילה מהרגע שהסתננו שלא כחוק למדינה?! אז תן לי להגיד לך משהו מר יוחנן דנינו היקר, אני בטוחה שמונית לתפקידך כי היית ראוי לו ואני בטוחה שיש על סדר היום שלך דברים רבים, אבל אל תחפש לפתור בעיות בצורה מזלזלת ומהירה על חשבון מדינת ישראל, תושביה וביטחונם, - ותהיה אמיתי עם האמת שניצבת אל מול עיניך ועם הפיתרון הנכון אליו, ואל תנסה לעשות עבודה של חאפר בלנסות לסגור את העניין בצורה כזאת, כי זה יחזור למדינת-ישראל וגם למשטרת ישראל שאתה בראשה כמו בומרנג! כי רמת הפשיעה של המסתננים לא תפחת אם תיתן להם עבודה, להיפך, ברגע שהם יקבלו אשרת עבודה מוסדרת וכוחם כאזרחים במדינה יתבסס זה היום בו תאבד מדינת ישראל את צביונה היהודי וביטחונה הכה חשוב – לעד!

!לשמוע ולא להאמין

 

כפי שחלקכם יודעים תושבי שכונות דרום ת"א נעזרים רבות בשנים האחרונות בחבר הכנסת ד"ר מיכאל בן -ארי, אותו הזכרתי בבלוג הזה לא מכבר. לקראת הבחירות הקרבות החלטתי להירתם למען מפלגת "עוצמה לישראל" מפלגתם של אריה אלדד ומיכאל בן ארי, המפלגה היחידה שבין יתר נושאיה החשובים והמהותיים ביותר, שמה את נושא פלישת המסתננים למדינת ישראל  -כאחד מהנושאים העיקריים בה היא רוצה לטפל בכנסת הבאה. מי שמכיר את האנשים יודע שגם הרבה לפני היוודעם על הבחירות הקרבות, עמלו רבות למען הנושא ולמען מצוקתם ההולכת ומחריפה של תושבי הדרום.

במאמצי לקדם את המודעות לנושא התלוויתי לחבר הכנסת בן ארי למכללה האקדמית בתל אביב – אני חייבת לציין שלא הייתי מוכנה לקראת מה שנוכחתי לראות. האטימות המוחלטת של חלק מהסטודנטים, חוסר תרבות הדיבור והדיון שהתנהלו שם הייתה מבישה למדי, גם שסיפרתי את סיפורי האישי הותקפתי באמרות כמו - פאשיסטית וגזענית – ע"י אנשים שמעולם לא חיו דקה מהמציאות אותה אני חיה בדרום תל אביב וחיה כבר שנים רבות. אחד מרגעי השפל הגדולים ביותר באותו יום היה כשמרצה מן המניין עלתה וחוותה את דעתה עלינו באומרה שאנו צריכים להתבייש להיות יהודיים – בושה לאותה מרצה – שמתיימרת להרצות על ערכי הדמוקרטיה במכללה אקדמאית – בושה למדינת ישראל שיש בתוכה נגע כל כך זר של אנשים שחיים כביכול במסווה של דמוקרטיה אך הם בעצם דיקטטורה מושחתת מאין כמוה של שטיפת מוחות נמרצת.

מהמקום היינו צריכים לצאת מלווים בשומרים למרות שתומכים לא חסרו שם, אך היו כמה רגעים שלא האמנתי שאני בשטחה של מדינת ישראל וחשתי שאולי עברתי את גבול הקו הירוק אל עבר אנשים הרוצים רק ברעתנו וברעת מדינת ישראל. לא הופתעתי, אך עם זאת הופתעתי מאוד.

אני מודיעה כאן ועכשיו שאם לרצות להגן על עם ישראל, על ביטחונה, על הצביון היהודי שבה ועל הרצון לחיות כאזרחים חופשיים ושפויים – עושה אותי קיצונית אז אני קיצונית גאה.

בדרך לעוד שבוע של הישרדות...

מאי.